פרק 4: היות בעל ערך

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.